אחד הכללים החשובים בניסיון לפתרון הקונפליקט (מלבד חוות דעת מקצועית רפואית טובה ומתאימה) טמונה באמירתו של  גרנד מאסטר אוקזאקי"להקשיב לגוף שלכם" (Listen to your body). להתאמן בצורה מאוזנת וזהירה בהתאם להנחיות הרפואיות, הנחיות המאמן והתחושה הפנימית.

פעמים רבות הבעיה המשמעותית היא חזרה לאימונים לאחר ההחלמה מפציעה, וככל שמשך הפסקת האימונים ארוך יותר, כך הבעיה מחריפה. מניסיונו האישי של כותב המאמר, מומלץ מאוד להגיע לדוג'ו, אפילו רק כדי לצפות, ללמוד מהצפייה ולהישאר בקשר. עשייה זו עלולה לתסכל, אך יש לשאוף להוציא את הטוב מהחוויה ולצבור מוטיבציה להמשיך להתקדם.

בנקודה זו חשוב לזכור את אמירותיו של סנסאיי עודד, שמניסיונו האישי מזכיר מידי פעם  פתרונות אלטרנטיביים במצבים של מגבלות פיסיות. כגון: אימון מנטאלי, אימון מחשבתי, אימון פסיכולוגי וכו'. באם קיימת בעיה בגפיים התחתונות – לבצע אימון מאוזן בגפיים העליונות וכד'.

החיסרון הגדול ביותר בפציעות, בעיקר אורטופדיות הקשורות לעצמות או מפרקים, הוא שפעמים רבות ההחלמה אינה מוחלטת והשלכותיה נותרות ולכן יש ללמוד לחיות עימן. חשוב להישאר מודעים לחולשות הגוף ולהציב את הגבולות הנכונים ולא ל"משוך אותם" ולגרום נזק. חשוב לא פחות לקבל את המגבלות החדשות/ישנות באהבה ולהתייחס אליהן בצורה מושכלת. לוותר במקום שעלול להחמיר את הפציעה וללחוץ במקום שאפשר לפתח, כמובן בהתאם להנחיות הגורמים המקצועיים הרלוונטיים (רופא, פיסיותרפיסט, סנסאיי וכו')

כדאי להסתכל תמיד על "חצי הכוס המלאה", אומנם לאחר פציעה קיימות פעמים מגבלות פיסיות וישנם לא פעם לחצים נפשיים כאלו או אחרים אך מאידך המודעות הגופנית עולה, ההתמודדות מחשלת והקשר בין הגוף למחשבה משתפר .

ושנהיה  בריאים.

את המאמר הזה כתבתי כחמש שנים אחרי שנפצעתי במלחמת לבנון השנייה. היום כמובן אני מוכר כנכה צה"ל ממשיך להתאמן ולהשתקם באופן סדיר.